בסוף מרץ נסעתי לשבדיה התגוררתי בבית מועדון של מועדון הניווט OK ORION.
השתתפתי בליגה העלית הפנימית בשבדיה, תחרות גביע עולמי ועוד כ-10 תחרויות מקומיות. Jukola- 10Mila
בנוסף המועדון בתקופת האביב היה יוצר מסגרת של 3 אימונים בשבוע. בתקופת הקיץ כולם בחופש אז אין אימונים של המועדון.
מועדון ניווט עמק חפר תמך בי ועזר לי למצוא מקום להתאמן בתקופה לפניי אליפות העולם בשבדיה, על מנת לעמוד ביעד שהצבנו לעצמנו- מקום 45 במסלול בינוני באליפות העולם.
במסגרת ההכנות לאליפות העולם כדי לבדוק התקדמות ברמת הכושר הגופני בדקתי את עצמי באימון אינטרוואלים של קילומטר ביער עם קפיצות, פניות, ביצוות ששם דגש על טכניקת הריצה בזמן ניווט. בתחילת התקופה הממוצע היה 4:22 ובאימון האחרון לפניי אליפות העולם הממוצע היה 4:03.
במגרת האימונים המהירים בשבוע התמקדתי לשלב אותם עם טכניקת ריצה ביער כך שכל אימון מהירות היה משולב עם מפה או בתנאי ניווט.
הרעיון של האימון מהירות שמשולב עם טכניקת ריצה הוא לשפר את היכולת לעבור מכשולים ביער ולגרום לגוף להתרגל למעבר המכשולים ביער.
במהלך התקופה של כ4 חודשים בחו"ל חוויתי פציעות שונות ומגוונות, אפילו נהייתי אלרגי לעצים בזמן שהם פורחים באביב, למרות שהאביב הזה היה הקר ביותר ב-80 השנה האחרונות בשבדיה.
בתחילת החודש התחרתי באליפות העולם בניווט, מרחק ספרינט ובינוני.
על פי המדדים שהצבתי לעצמי ובאימונים בחודש לפניי התחרות הרגשתי די נוח ובשבועיים לפניי התחרות הרגשתי בכושר טוב מאוד, לדעתי הכי טוב שהייתי.
מרחק הספרינט-
את האמת שזאת לא הייתה המטרה שלי אבל כחלק מהאימונים שלי עשיתי הרבה מאוד ניווטי ספרינט והייתי נלהב לקראת התחרות.
בחלק הראשון של המסלול התקשתי, לתחנה ראשונה לקחתי בחירת ציר לא טובה, לתחנה שתיים הקפתי מצד שמאל, והטעות הגדולה הגיעה לתחנה 3 כאשר בדרך לתחנה 2 קראתי את המפה בצורה מאוד בטוחה וראיתי שיש מעבר אבל לא כך היה, פיספסתי את המעבר ולא ראיתי שלשביל אין יציאה. בשלב זה הייתי עצבני מאוד וידעתי שהתחרות נגמרה, בתחרות ספרינט ברגע שעושים טעות מעל 15-20 שניות אתה יוצא מהמשחק. המשכתי ולא ויתרתי, דחפתי חזק.
לבסוף סיימתי מקום 31 במוקדמות, אכזבה גדולה.
לאחר מכן ראיתי כמה היה נשאר לי כדי לעלות לגמר וזה היה בין 40-45 שניות אם זה היה ניווט מושלם, עדיין רחוק.
מרחק בינוני-
שלושה ימים לפניי המרחק הבינוני עשיתי את המודל בינוני שהיה דומה מאוד ללטביה. שטח בלי אבנים ועם תבליט של שקעים וכיפות יחסית תלולות. הטקטיקה שהלכתי אליה לתחרות היא לא להימנע יותר מדי מהעליות ובכל זאת לרוץ על הקו כמה שיותר, אף על פי שנווטים רבים החליטו לעקיף את הגבהות הגבוהות כמה שניתן.
בחלק הראשון של המסלול עד תחנה 4 לא עשיתי טעויות והשתמשתי שעות נוספות במצפן, היער היה מאוד קשה למעבר, שיחים בגובה המותניים ושטח קשה למעבר אף על פי שזה ירוק.
בלג הארוך ל-5 טעיתי, למרות שדבקתי בטקטיקה ורצתי על הקו, איבדתי שם יחסית הרבה זמן, אם הייתי רץ על השביל מסביב וחותך זה היה מוריד 30-40 שניות. תחילת הלג היה עם המון שיחים שקשה לעבור והשביל היה יותר טוב.
מ-5 עד תחנה 11 הניווט היה טוב והשתמשתי במצפן ובמפה כדי לעקוב אחריי הפריטים.
בתחנה 12 חשבתי לרוץ דרך השביל כי עד עכשיו לא רצתי בכלל על שבילים אבל התעקשתי לדבוק בטקטיקה ורצתי מימין לקו דרך השקעים. כאשר הגעתי לנקודת התקיפה שלי לתחנה לא קראתי נכון שיש עוד 2 קווי צורה לעלות אף על פי שהייתי 10-15 מטר מהתחנה. המשכתי עד לשביל וחזרתי שוב, טעות שלקחה לי המון זמן וגם אנרגיה, טעות כזאת משפיעה מאוד מוראלית.
ביציאה מתחנה 14 לתחנה 15 הסבך היה קשה למעבר וסטיתי יותר מדי שמאלה והגעתי למתלול, למעשה איבדתי כיוון וכשהייתי קרוב לתחנה היו שם עוד כמה שקעים גדולים שבילבלו אותי עד שהגעתי לכיפה ליד התחנה ומשם לתחנה.
מ15-20 ניסיתי לדחוף חזק כמה שיכולתי, השטח שוב היה מאוד קשה עם הרבה גזעים על הרצפה שלקח כמות אנרגיה גבוהה.
ולבסוף ביציאה לתחנה 21 לא הסתכלתי על המצפן שיצאתי מהשקע בשטח הפתוח ויצאתי 90 מעלות מהקו לתחנה והגעתי לשביל וזה גזל ממני די הרבה זמן.
מתחנה 21 עד לסיום השתדלתי ליישר קו בין כל תחנה כי היער היה מאוד מהיר ועביר עד לסיום.
מקום 60 במרחק הבינוני.
סיכום:
לא הצלחתי, לא עמדתי במטרה שהצבתי לעצמי שלדעתי הייתה ריאלית מאוד. איפה היו הבעיות בהכנה קשה לי להצביע במדויק, אבל איפה אני בטוח שהייתה הבעיה- בראש. כדי להגיע למטרה שאתה מציב לעצמך דבר ראשון צריך לרצות ולהאמין. אבל הדבר החשוב ביותר זה להביא את התפוקה בזמן האמת מה שחסר לי בתחרויות בינלאומיות.
כנראה שאצלי זה לוקח יותר זמן מהרגיל, אבל אני בטוח שאמשיך ולנסות להביא את התחרויות הטובות גם לזירה הבינלאומית.
אחריי פגרה של שבועיים שהייתי צריך אני לא מוותר ואמשיך להתאמן כדי להגיע אל המטרה שהצבתי.
הדבר החשוב ביותר שאני לוקח מהחצי שנה האחרונה היא למידת טכניקות הניווט שלמדתי ואלו שהיו בי ושיפרתי אותם וזה מה שאני לוקח איתי לשנים הבאות. 5 החודשים האחרונים היו חלום שקשה להתעורר ממנו, היה ניתן להתאמן כל יום עם מפה ולחוות את סגנון החיים האולטימטיבי כדי להגיע לרמות יותר גבוהות.
מה הבא בתור?
בעוד כשבוע אחזור ללטביה לבנות את הגוף שלי לעונה הקרבה, אשתתף באליפות לטביה במרחק בינוני ושליחים ובעוד תחרויות נוספות. בנוסף אתחרה בEuromeeing באסטוניה ובעיקר כדי להתאמן בשטחים הטובים שיש בלטביה.
מה המטרה הבאה?
EOC 2016
.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה